הורות כמעשה ניסים

שי אור

 

 

שותפות

אני מבקש קירבה.
מבקש את האחווה שבין שתי נשמות,
את החשיפות והפגיעות והעצמה שאין כמותה - שבשותפות עמוקה.
להרגיש ביחד.
להרגיש את הבחירה בי, את הבחירה להיות איתי, בחירה מהלב.
בחירה של עיניים פקוחות, בחירה מקרוב,
כמו ריקוד עדין בחושך, יד ביד.
בחירה חזקה כל כך, ברורה כל כך,
שלא זקוקה לאדמה, שלא נשענת על דבר,
שהיא עצמה מקור הכוח והשקט והתנועה מרגע לרגע.
אני מבקש להרגיש את השותפות שלנו,
מבקש להביט בקלות וברכות בעיניים,
מבקש שיביטו בי, לתוכי,
מבקש לחולל בחופשיות, בלב פתוח,
בקלות להתמסר עם כל רגשותי ותחושותי, עם גדולתי ועם חולשותי,
בחגיגה הגדולה מכולן, של שני אנשים, בשר ודם... ביחד.



הבקשה הרביעית היא בקשה לקירבה.
 
קשיים שיכולים לנבוע מאי הענות לבקשה הרביעית:
 
כל אחד מהם כשהוא מופיע רק לפעמים ואינו משבש את חיינו, משמש אמצעי של ילדנו לרמוז לנו שנענה לבקשה. כשהוא הופך לקבוע – אובססיבי – קיצוני, הוא מסמן לנו שבתחום הזה, ילדנו עבר לשלב הדרישה.
 
- קושי להתמודד עם רגשות קשים, הסתרה שלהם, התרחקות והסתגרות ברגע שקשה לי.
- תוקפנות והרחקה של כולם ממני כשקשה לי, כשאני פגיע.
- קושי להתקרב לאנשים, להסתכל בעיניים, מבוכה קיצונית כשמתקרבים אליי.
- יצירת מערכות יחסים כוחניות ואינטרסנטיות בלבד.
- אלימות כלפי בעלי חיים.
- אדישות לרגשות קשים של אחרים.
- משיכה רק לסרטים וסיפורים שמבוססים על אלימות ועל "טוב ורע" פשטני, ללא דקויות.
- הדגשה מוגזמת של הצדק, המוסר והאמת בתקשורת עם ילדים ומבוגרים.
- גועל מגילויי אינטימיות - דחייה כלפי המין השני.
- מחלות עור, עודף משקל ( תופעות פיזיולוגיות שיוצרות "מסך" ביני לבין אחרים )
- רצון לקירבה שבא לידי ביטוי בפגיעות פתאומיות באלה שמבקש להתקרב אליהם.
- נטייה להיפגע ,להתאכזב, להרגיש נבגד במערכות יחסים משמעותיות.
- חוסר אמון באהבה.                                                               
ועוד...
  
שאלות שכדאי לשאול את עצמנו, שאלות שמעלות אל פני השטח את יחסנו לבקשה הרביעית: 
                                   
האם קירבה זה טוב בעינייך ?
להביט בעיניים, להרגיש מקרוב, לפתוח את הלב, זה מושך?
ואולי זה יותר מאיים משזה מושך?
האם הבית שלנו, מערכות היחסים שלנו הם מקור השראה לחיים של קירבה?
האם יש לך מערכת יחסים שאינה אינטרסנטית ? שבה כל רצונך הוא לתת?
שבה באמת אין לך שום ציפיה לקבל משהו בתמורה לנתינה שלך?
איך זכורים לך אותם רגעים בחייך שבהם היית "עם הלב בחוץ"?
רוצה לחזור לשם? רוצה שלא יחזור לעולם ?
מה דעתך על אהבת אמת ? זה קיים? זה טוב? זה מומלץ?
למשך כמה דקות בשבוע שחלף הרגשת קירבה ופתיחות ושותפות אמת,
עם האנשים (ילדים ומבוגרים) שאיתך?
 
אמונות מפעילות שסוגרות אותנו, שלא מאפשרות להענות באמת לבקשה הרביעית :
 
האמירות שכאן, כולן מהחיים. כל אחד פוגש אותן מתישהו. כל אחת מהן- כשאנו חיים לאורה - משקפת אמונה מפעילה לפיה אני בעצם לבד. לפיה העולם איננו מקום של קירבה פשוטה של שותפות ואהבה בין אנשים. הקרקע המחשבתית ממנה נובטות אמירות אלה היא גישה לפיה עדיף לשמור מרחק מאנשים ומוטב שלא לקיים שותפות פתוחה ואינטימית עם אף אחד... 
לאהוב? להיפתח? להרגיש? רק בתנאי שיש פתח מילוט.  כמובן שזו רשימה חלקית.
 
"אנחנו נולדים לבד ומתים לבד"
"קודם נכיר ואחר כך נראה...",
"כל החיבוקים האלה, זה נראה לי מזויף..."
"לא, אני לא נפתחת עם כל אחד. יש לי את החברה שלי שעליה אני יכולה לסמוך"
"אהבה? זה רק בסרטים"
"האהבה היא עיוורת"
"בשביל האהבה אני מוכן להקריב הכל"
"לא מדובשו ולא מעוקצו"
"גברים לא בוכים",
"נו, תתגבר"
"אל תחשוף את כל הקלפים",
"מה שאני מרגיש- זה ענין שלי"
 

Go Back  Print  Send Page

הורות כמעשה ניסים   -   שי אור   -   yesh-orr@zahav.net.il   -   077-7818107

 


בניית אתרים - לייבסיטי