הי שי.. מה שלומך?
קוראת באדיקות את תשובותיך.
ועכשיו יש לי שאלה,
שחר, בן 8, ילד אמצעי, בתקופה האחרונה (3 חודשים) הוא מקלל, זורק מילים "לא יפות" כמעט כל הזמן. ולהלן מס' דוגמאות: "שתקי, דפוקה, קקי", (בעיקר לאחותו אבל מדי פעם גם לי). הוא נוגע בי המון, ומדי פעם נותן פליק בטוסיק.
בארוחת ערב (באופן קבוע), הוא מתחיל לדפוק עם המזלג והסכין, דבר שגורם לכעס ועצבים עליו, בעיקר מהאח והאחות שלו ואז הוא מתחיל להגיד "שתקי דפוקה" לאחותו ועוד ועוד.
לדבריו הוא מנסה להצחיק. הוא טוען שיש יותר מדי רצינות. אבל אני מבהירה לו שזה לא מצחיק אף אחד (רק לפעמים). ניסיתי לענות לו באותה צורה, כשהוא אומר "שתקי", אני עונה לו "שתוק דפוק", זה גורם לו לצחוק יחד עם טלטלה קטנה כי הוא לא רגיל, אבל שמתי לב שהשיטה הזו לא נעימה לי.
מקווה שהבנת פחות או יותר, אשמח לשמוע את דעתך...
שלום לך אירית!
את יודעת, ראיתי אצלנו בבית ספר איך קללות וגם מכות וגם העלבות מאיימות הרבה פעמים על המבוגרים יותר מאשר על הילדים.
יש ילדים שאצלם יש כעס עצור ותחושת סירוס, תחושה שהוריהם לא מוכנים לתת מקום לכל גווני הרגש בחיים, ואצל ילדים כאלה הקללות מקבלות מקום "מבוגר" של כוחנות וכלי ליצירת מעמד וכלי להתרחק מלהרגיש ולהימצא ביחד.
לעומת זאת, ילדים שמרגישים שמקבלים אותם כמות שהם ושאין בתוכם זעם תת קרקעי, מקללים ומעליבים ואפילו משחקים במכות ומאמצים סגנון ציני- כחלק מהלימוד שלהם את השפות בעולם ומתוך הבנה שזה לא באמת מה שהם רוצים אלא רק לימוד ושעשוע.
ראיתי גם שבמקרה השני יש לילדים שליטה על מתי ואת מי הם מקללים. בדרך כלל הם לא יקללו מישהו שיקר להם שלא במצב של ריב.
כשאת מספרת על שחר, זה נשמע שהקללות "נפלטות" לו במקום הלא נכון, כלומר - אין שם איתו מישהו ש"משחק בלקלל" וגם זה לא מתוך הקשבה לסיטואציה אלא יותר יציאה ממנה החוצה.
אז בואי נבדוק :
א. האם יש לשחר איזה כעס עמוק שלא מטופל בחייכם?
ב. האם הוא חווה דה לגיטימציה של הביטוי שלו, האם הוא מתאמץ מדיי (האם את מתאמצת מדיי) להיות "כמו שצריך"?
ג. האם יש מבוגרים או ילדים משמעותיים בחייו שצורת התקשורת שלהם היא אלימה -בקללות, כאלה שהוא מנסה להתאים את עצמו לשפה שלהם והוא עדיין מגושם איתה?
ד. האם בכלל עניין הקללות הוא עניין בפניי עצמו או שזו פשוט הדרך ששחר בוחר כדי למשוך את ההקשבה שלו לקושי אחר, אמיתי שיש לו?
ה. האם כל התשובות נכונות?
ו. האם כל התשובות לא נכונות ?
ז. היי! מישהו שומע אותי ?!
דברי איתי,
להתראות, שי
